פסק-דין בתיק ת"א 1599-01-12

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה כספית בעילה חוזית לפיה התובעים מבקשים אכיפת ההסכם נשוא התביעה וחיוב הנתבע בתשלום הפיצוי המוסכם אשר נקבע בו. 

2.         מקרה שהיה כך היה:

א.         צד ג', עו"ד שי פינקלשטיין, ואשר בינתיים ההודעה נגדו סולקה, מונה ככונס נכסים על חלק מנכסי מושב שדה יצחק ( להלן: "כונס הנכסים" ו- "המושב" בהתאם) ובין היתר הוא מונה ככונס נכסים על המקרקעין הידועים כמגרש מס' 114, חלקה 67 בגוש 8959 ( להלן: "המגרש").

ב.         ביום 26.11.06 נערך ונחתם בין כונס הנכסים, בתפקידו הנ"ל, לבין הנתבע הסכם לפיו רכש האחרון את המגרש ( להלן: "הסכם הרכישה"). ביום 21.6.09 נערך ונחתם בין התובעים לבין הנתבע  הסכם לפיו מכר להם האחרון את זכויותיו במגרש ( להלן: "הסכם המכר").

בס"ק  8.9 להסכם הרכישה התחייב כונס הנכסים לשאת בהיטל ההשבחה החל על מכירת המגרש ובס"ק 11.2 להסכם המכר התחייב הנתבע לשאת בהיטל ההשבחה בגין תוכנית שאושרה וקיבלה תוקף עד למועד חתימתו.

ג.          ביום 1.2.10 פנתה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - מנשה, ואשר המגרש מצוי בתחום סמכותה ( להלן: "הוועדה המקומית") בדרישה לכונס הנכסים לתשלום היטל השבחה בסך של כ-111,000 ש"ח  וזאת מכוח תוכנית מס' מ/247 שאושרה במהלך שנת 2006, טרם חתימת הסכם הרכישה והסכם המכר ( להלן: "היטל ההשבחה" ו- ''התוכנית'' בהתאם).

התובעים פנו לנתבע בדרישה לשאת בתשלום היטל ההשבחה אולם הוא לא נעתר לבקשתם.  או אז, מאחר והתובעים ביקשו לקדם קבלת היתר לביצוע עבודות בנייה על המגרש, ומאחר והסדר היטל ההשבחה היה תנאי לקבלת ההיתר, הם הפקידו בידי הוועדה המקומית התחייבות לתשלום היטל ההשבחה ( להלן: "התחייבות התובעים"). דא עקא, במהלך ניהול המשפט הפקיד הנתבע בוועדה המקומית התחייבות מטעמו במקום התחייבות התובעים, ובעקבות זאת התחייבות התובעים הוחזרה לידיהם.

ד.         בפני המשקם אשר מונה למושב בהתאם לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, מתנהל הליך בין המושב לבין רוכשי המגרשים השונים מכונס הנכסים, והנתבע בכללם, בשאלה על מי מוטל היטל ההשבחה. כמו כן,  בבית המשפט תלוי ועומד הליך נוסף באשר לעצם חוקיות הדרישה לתשלום היטל ההשבחה.

ה.         ביום 05.06.11 התקבלה אצל התובעים דרישת הרשות המקומית לתשלום היטל ביוב בסך של 59,309.36 ש"ח ( להלן: "היטל הביוב"), מתוכם סך של 29,598.63 ש"ח עבור שטח הקרקע והיתרה עבור שטח המבנה. התובעים פנו לנתבע בדרישה לשאת ברכיב המבנה שבהיטל הביוב, אולם גם דרישה זו לא נענתה.          

3.         להשלמת התמונה יצויין כי כונס הנכסים הצהיר לפרוטוקול הדיון כי באם יקבע שיש  לשלם היטל השבחה על המגרש, אזי בהתאם להתחייבותו בהסכם הרכישה הוא יישא בחיוב הנ"ל.

טענות הצדדים בתמצית:

4.         לטענת התובעים, הנתבע הפר את הסכם המכר הפרה יסודית משהתנער מתשלום היטל ההשבחה ורכיב הקרקע שבהיטל הביוב,  אף כי שני היטלים אלה הוטלו לפני חתימת הסכם המכר.  התובעים עותרים אפוא לאכיפת הסכם המכר באמצעות חיוב הנתבע לשלם לוועדה המקומית את היטל ההשבחה והשבת רכיב הקרקע בהיטל הביוב אשר שולם מכיסם. כן עותרים התובעים לחייב את הנתבע בתשלום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר בסך של 150,000 ש"ח.

לעניין היטל ההשבחה הוסיפו התובעים וטענו כי אין די בכך שהנתבע הפקיד בוועדה המקומית התחייבות לתשלום ההיטל שכן כל עוד דרישת התשלום שרירה וקיימת, הם צפויים להיתבע על ידי הוועדה המקומית לשאת בו או להתנות מתן אישורים בסילוק החוב. נוצר אפוא מצב בו התובעים מוחזקים כבני ערובה תחת איום קריסתו הכלכלית של הנתבע, ולכך אין לתת יד לאור הוראות הסכם המכר המפורשות.

באשר לפיצוי המוסכם, התובעים טענו כי הוא משקף את רצון הצדדים  וכי בהתאם להוראות הדין, רק במקרים חריגים, ומקרה דנן לא נמנה עליהם, בית המשפט יפחית מהפיצוי המוסכם.

5.         לטענת הנתבע, הוא לא הפר את הסכם המכר כלל ועיקר.

משהושלמה העסקה בהעברת הזכויות במגרש ורישומן על שם התובעים בהתאם להסכם המכר, ומאחר והדרישה לתשלום היטל השבחה לא הופנתה למי מהצדדים המתקשרים בהסכם אלא לכונס הנכסים, הרי לא הייתה כל הפרה של הסכם המכר. הנתבע מוסיף ומפנה לכך כי כונס הנכסים נטל על עצמו התחייבות לשאת בהיטל ההשבחה ככל ויאושר ומהעדויות שנשמעו במשפט עולה כי בהליך המתנהל בפני המשקם הוטלו עיקולים על כספי המושב להבטחת תשלום היטל ההשבחה. לפיכך, אין כל בסיס לדרישה לחייב את הנתבע בתשלום היטל ההשבחה. מכל מקום, משנודע לנתבע על דרישת הוועדה המקומית לתשלום היטל השבחה, הוא פעל מול כונס הנכסים והמשקם לביטול הדרישה.  דרישת הוועדה המקומית לתשלום היטל השבחה אינה לגיטימית, מה גם ואותה ועדה אישרה בכתב כי לא מוטל כל היטל השבחה על המגרש, אישור עליו הסתמך הנתבע בהתקשרותו בהסכם המכר.

בהסכם המכר התחייב הנתבע לשאת בהיטלי הפיתוח החלים על המגרש, ובפועל הוא אכן נשא באותם היטלים. להבדיל, הנתבע לא התחייב לשאת בהיטל הביוב, מה גם והיטל זה, על שני רכיביו - קרקע ומבנה - הוטל לאחר חתימת הסכם המכר ובעקבות בקשת התובעים לקבלת היתר בנייה על המגרש.

משלא הפר הנתבע את הסכם המכר, הרי ממילא אין לחייבו לשלם לתובעים פיצוי מוסכם, כולו או בחלקו.  לחילופין, הנתבע עותר להפחית מגובה הפיצוי.